היפרדות שרירי הבטן בזמן ההריון ולאחר הלידה
דיאסטזיס רקטי פיזיולוגי- היפרדות פיזיולוגית של שרירי הבטן האורכיים (רקטוס אבדומיניס).
לינא-אלבה- רקמת החיבור הממוקמת בקדמת הבטן, לעיתים בזמן התמתחותה בהריון נראית כמו קו חום בקדמת הבטן.
כל שרירי הבטן העמוקים נאחזים בלינא-אלבה, כך שחובה להגן עליה מפני מתיחה או קרע, כדי שפעילות השרירים הנאחזים בה תמשיך להיות יעילה.
במצב רגיל, שרירי הבטן האורכיים הם המגינים עליה מלפנים ומונעים את מתיחתה.
דיאסטזיס רקטי פתולוגי, בקע- כשקיים גם קרע ברקמת החיבור, בלינא-אלבה, ואז יש יציאה של איברים פנימיים מתוך הפתח.
הגורמים האפשריים להיפרדות בטנית בהריון:
הפרשת הורמוני ההריון, רלקסין ופרוגסטרון, גורמת להגמשה, לריכוך רקמות חיבור. הלינא-אלבה מתגמשת- במטרה לאפשר לרחם לגדול. לעיתים- הגמשתה גורמת להיפרדות בין שני חלקי הרקטוס אבדומיניס.
חולשת שרירי בטן עמוקים, קיצור יתר של שריר בטן אורכיים, הריון גדול על גוף קטן, הרכב גנטי של רקמות החיבור.
כל העלאת לחץ תוך בטני מוגברת לא מבוקרת- התקפי שיעול קשים, לחיצה לא נכונה בשירותים ובלידה (עצירת אויר, הרמת ראש וכתפיים והעלאת לחץ תוך בטני מבפנים החוצה, על ידי דחיסת תכולת הבטן לכל הכיוונים), הרמת משאות כבדים מידי.
הגורמים האפשריים להיפרדות בטנית אחרי לידה:
היפרדות בטנית שהחלה בזמן ההריון.
לידה לא פיזיולוגית, הפעלת לחץ מרובה על רקטוס אבדומיניס.
הנזקים האפשריים כתוצאה מההיפרדות:
הגברת העומס על רצפת האגן, מה שעלול לגרום להיחלשותה.
הגברת העומס על הגב- כאבי גב.
סגירת היפרדות בטנית פיזיולוגית:
במרבית המקרים יש סגירה ספונטנית של ההיפרדות עד 8 שבועות לאחר הלידה. היפרדות שלא נסגרה באופן ספונטני במשך 8 שבועות לאחר הלידה- מחייבת טיפול!
כיצד בודקים היפרדות בטנית:
שכיבה על הגב, ברכיים כפופות ולא צמודות, כפות רגליים וברכיים ברוחב האגן.
הניחי 2 אצבעות מעט מתחת לטבור.
בנשיפה, אספי את הבטן, תוך כדי התארכות, ואז הרימי את הראש.
בדקי אם נוצר מרווח בין שני שרירי הבטן האורכיים. את גודל המרווח מודדים במספר האצבעות שניתן להכניס במרווח שנוצר. מרווח של שתי אצבעות ומעלה נחשב להיפרדות. מרווח שהינו קטן יותר משתי אצבעות- נחשב תקין. לרוב הנשים ההיפרדות הינה בגובה הטבור, אך אצל חלק מהנשים ההיפרדות גדולה יותר, והיא מורגשת מעל ו/או מתחת לטבור.
האם ההיפרדות הינה פיזיולוגית (רק מתיחה), או שהינה פתולוגית (קיים קרע):
ניתן לבדוק לפי העומק שלתוכו ניתן לדחוף את האצבעות בין שני גופי השריר. אם ניתן להכניס רק רבע מאורך האצבעות, הרי שישנה היפרדות רק בין גופי השריר. אולם אם ניתן להחדיר אצבעות יותר לעומק, אז סביר להניח שקיימת כבר פגיעה בלינא אלבה.
מבצעים איסוף בטן תוך כדי נשיפה, בזמן שהאצבעות בתוך המרווח. אם כתוצאה מאיסוף הבטן האצבעות תדחפנה החוצה- משמע שכיווץ שרירי הבטן העמוקים הצליח למתוח את רקמת החיבור המוארכת, והיא זו שדחפה את האצבעות החוצה. אולם אם למרות פעולה זו האצבעות נשארו בפנים- סביר להניח שקיימת פגיעה בלינא אלבה.
חשוב לשמור על הלינא-אלבה מפני מתיחה או קרע, כדי שפעילות השרירים הנאחזים בה תמשיך להיות יעילה.
איך ניתן לטפל בהיפרדות בטנית בזמן הריון?
להמנע מכפיפות בטן - שגורמים להפעלת שרירי הבטן תוך קיצור- כי בזמן הריון הם אינם מצליחים להתקצר במעלה הבטן תוך כדי התקרבות, ולכן הם מתקצרים כלפי מטה, לצדדים, תוך כדי הרחבת המרחק בין השריר הימני לשמאלי, ועלולות להגביר את ההיפרדות.
לתרגל הרבה את שרירי רצפת האגן ושריר הבטן הרוחבי- בשכיבה על הגב, בעמידת שש, תרגול של שרירי הבטן תוך כדי התארכות, גם בתנוחות של ישיבה או עמידה.
חשוב-לפני ובמשך כל מאמץ ושינוי תנוחה המתבצע במהלך הפעילות היומית- לנשוף, לאסוף את שרירי רצפת האגן, לאסוף את שרירי הבטן תוך כדי התארכות של הגב התחתון, ולשחררם רק לאחר סיום המאמץ. להימנע מניפוח של בית החזה.
להמנע מלחיצות על האסלה, ולנסות לזכור ללחוץ כמה שפחות בלידה, ואם כן- אז תוך כדי התארכות ונשיפה מאומצת (למשל- צעקה!), לקום משכיבה על הגב-דרך הצד, להמנע מהרמת משאות כבדים.
איך מטפלים בהיפרדות בטנית לאחר לידה?
תחילה יש לזכור, שמשך הזמן הנחוץ לרקמות החיבור להשתקם הינו ארבעה חודשים, ולאישה מניקה עוד יותר, בשל המשך הפרשת הורמוני ההריון, המגמישים את רקמות החיבור.
חשוב שבמידה ומתבצע תרגול בטן, הוא כזה שאינו מזיק לרצפת האגן ולהיפרדות הינו רק זה שבמהלכו הבטן אינה מזדקרת החוצה ובכך גורמת להיפרדות להיפתח עוד יותר!
בשלב ראשון, לאחר הלידה, להרבה נשים ישנה היפרדות, שנראית כמו בליטה באזור הטבור, שמחמירה בערב, בעייפות, בכל מאמץ קטן. בשלב זה, עד 6 שבועות לאחר הלידה, יש להתחיל בתרגול שרירי רצפת האגן, בשכיבה על הגב, רגליים כפופות, עומדות.
בשלב שני, עם תום משכב הלידה, באותה תנוחה- להוסיף: תרגול הרחב בטני- בנשיפה ממושכת, ללא מאמץ, עם התארכות של הגו, תוך כדי קרוב ידני של קצוות השרירים (האמות מוצלבות מעל הבטן, האצבעות אוחזות בגופי שרירי הבטן האורכיים, ועם הנשיפה הידיים מקרבות אותם לקו האמצע).
בשלב שלישי, ניתן להוסיף לתרגיל הנ"ל גלגול והרמת אגן עדינה- ללא שום מנוף (ללא הרמות רגליים או ראש!).
בשלב רביעי ניתן להתחיל גם תרגול עדין על הבטן, בשכיבה צידית.
בדרך כלל, ההיפרדות נסגרת, רק שזה לוקח זמן, מספר חודשים.
מומלץ- להיעזר באבחון ובטיפול באיש מקצוע!
אני מזמינה אתכן להתייעץ, להיבדק, אשמח לעזור,
רונית בן אליהו, פיזיותרפיה ואוסטאופטיה לשיקום רצפת האגן,יוגה נשית וטיפולית, 054-4472413