יומולדת 9 בזמנים של מעבר
עוד שנה חלפה! זה קורה מהר! בשישי האחרון, גופאני חתם 9 שנים של פעילות, ונכנס לשנת העשור! השנה זה משתלב עם תקופת המעבר המתמשכת של פוסט הקורונה, ואם אנסה לתת לתקופה הזאת כותרת אז אולי זו תהיה - "אי וודאות וריסון לצד גילויי חופש והתחדשות", או אולי - "אביב מאוחר".. כי מעניין שבזמן האביב הרשמי היינו תחומים לביתנו, מצווים לחוות את כל ההתעוררות הזו של הטבע מבפנים, אולי זה דווקא איפשר לנו ללוות אותה ולהקשיב לה יותר. ואולי, על אף היעדר התנועה - גם אנחנו קיבלנו הזמנה באביב הזה להתעורר, מבפנים. ועכשיו - זרעי קיץ..שאולי נושאים תפילותינו, תקוותינו, אך אנו כבר יודעים שכל שביכולתנו לעשות הוא לפזר אותם אל האוויר, שיעשה בהם כרצונו. ואנו כבר יודעים שההווה הוא הרגע היחיד שעומד לרשותנו באמת - מה שמטעין את הרגע הזה בחיות ועירנות ומאפשר בחירה ממקומות שיש בהם יותר הקשבה. בגופאני כל זה מורגש - בקיום השיעורים בקבוצות קטנות יותר, באיזו סבלנות ותרגול של נשימה לנוכח האפשרות שלא כל מי שרוצה להיכנס לשיעורים יכול (מהצד של המורה זה לא פחות קל..). בחזרה של מרחבים אהובים לפעילות כמו המדיטציה, היוגה לילדים וסדנאות "מדיטציה ואימפרוביזציה". וכן בפתיחה של מרחבי תרגול והתנסות חדשים (על כך ממש בקרוב). ולרגל יום ההולדת מתעורר גם הרצון לחגוג כאן ביחד! האירוע כבר קורם עור, גידים, ושלל פינוקים והפתעות - לצד בחינה של היכולת גם לשמור על ההגבלות (של מרחק 2 מטר וכו'). אז - פרטים מלאים בקרוב מאוד!
אז כמו התקופה, גם הפוסט הזה יצא "מעברי" שכזה של "to be continued" 😉🧚♂️🌿🌷🐦
